< חזרה לסיפורים

ארכיטקטורת באוהאוס – עיצוב אקולוגי של שנות ה- 30

ארכיטקטורת הבאוהאוס – עיצוב אקולוגי בשנות ה-30

הפחתת השפעת התיירות על הסביבה: דרך חדשה לטייל בעולם

מאת: איב אלקולומבר. ספטמבר 2023

קיימות מבוססת על שלושה עמודי תווך: סביבה, אנשים וכלכלה. בעולם בר קיימא, שלושת העמודים הללו מכובדים, מוגנים ומשגשגים יחד, ולא זה על חשבון זה. שינויי האקלים וכלכלה מעגלית הם מושגים קריטיים לעמוד הסביבה של הקיימות. כדי להבטיח לדורות הבאים עתיד בר קיימא שיוכלו לספק את צרכיהם, עלינו לשנות את אורח חיינו הנוכחי. לא רק בחיי היומיום, אלא גם כתיירים.

שינויי האקלים כבר כאן.

יולי 2023 היה חודש יולי החם ביותר שנרשם מאז 1880, זהו סימן מובהק לשינויי האקלים. 97% מהמדענים העוסקים באקלים מסכימים ששינויי האקלים הנגרמים על ידי האדם מתרחשים. אם לא נשנה את אורח חיינו, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ צפויה לעלות עד 5 מעלות צלזיוס עד שנת 2100. לשם השוואה, בתקופת הקרח האחרונה, לפני 20,000 שנה, הייתה הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ 5 מעלות פחות מאשר היום. עלייה זו והשלכותיה כבר מורגשות, כולל גלי חום מוגברים, שריפות יער, שיטפונות וציקלונים.

בסופו של דבר, שינויי האקלים אינם מתבטאים רק בטמפרטורות גבוהות יותר; הם משפיעים גם על מחזור המים ואיזון האוקיינוסים, מה שעלול להוביל להגירה ולסכסוכים חמושים. הסכם פריז קובע כי עלינו לשאוף להגביל את עליית הטמפרטורה ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל הרמות הקדם-תעשייתיות. אם נכשל, יהיה קשה יותר להתמודד עם השפעות שינויי האקלים.

פליטות פחמן האנושיות גורמות לאפקט חממה נוסף

שינויי האקלים נגרמים מאפקט החממה שנוצר מהצטברות גזים – כמו פחמן דו-חמצני – באטמוספירה, הנפלטים מפעילויות אנושיות. בלעדיו, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ הייתה מינוס 18 מעלות צלזיוס והאנושות לא הייתה יכולה להתקיים. אך אפקט החממה הנוסף הקשור לאדם מוביל לשינויים קיצוניים ומהירים. הפעילויות האנושיות הפולטות גזי חממה כוללות בין היתר – תעשייה, בנייה, תחבורה וחקלאות. המונח הנפוץ להערכת השפעת שינויי האקלים של פעילות או מוצר הוא פליטות פחמן דו-חמצני – או פשוט "פליטות פחמן".

לכל מוצר שנקנה או בשימוש יש טביעת פחמן. כלומר, פליטות פחמן נפלטו לאורך תהליך הייצור של מוצר זה, בסוף חייו ולעיתים אף במהלך השימוש בו. זה נכון לכל דבר שסובב אותנו: עטים, משקפיים, מכוניות, כוסות פלסטיק, מחשבים, מכונות כביסה, מזון, בגדים… לכן, חשוב לצרוך טוב יותר או פחות.

כלכלה מעגלית לחוויה טובה יותר

לכדור הארץ יש משאבים מוגבלים שהאנושות יכולה להשתמש בהם בכל שנה. שימוש בר-קיימא במשאבים אלו ימנע משברי משאבים. יום ה"חצייה" של כדור הארץ הוא היום בשנה בו האנושות השתמשה בכל המשאבים הטבעיים שהכדור יכול לחדש באותה שנה. בשנת 2023, יום החצייה היה ב-2 באוגוסט. במילים אחרות, צרכנו את משאבי כדור הארץ פי 1.7 בשנת 2023. זה אומר שאנו צורכים על אשראי.

שימוש חוזר, תיקון, שיתוף, חידוש ומחזור הם צעדים חשובים להפחתת צריכת המשאבים הטבעיים שלנו. זהו מושג הכלכלה המעגלית. בעוד שפליטות פחמן הן שפה נפוצה להערכת ההשפעה שלנו על שינויי האקלים, כלכלה מעגלית היא המנטליות והחוויה של דרך חיים בת-קיימא. לעיתים קרובות, מודל כלכלה מעגלית יכול גם לתרום להפחתת פליטות הפחמן.

כלכלה מעגלית יכולה להניב תועלות שונות בהתאם לתעשייה. בגדים יד שנייה או תיקון בגדים יפחיתו את צריכת המים והזיהום מתעשיית האופנה וכן את פליטות הפחמן. שימוש במוצרים רב-פעמיים במקום פלסטיק חד-פעמי יפחית את ההשפעה על המערכות האקולוגיות המקומיות, במיוחד באזורים חופיים כמו בישראל.

שינוי קטן לכל אחד, השפעה גדולה לכולם

לפעמים אנו מזלזלים בכוחם של ההמונים. יש אנשים שבוחרים לשנות באופן דרסטי את אורח חייהם כדי להפחית את השפעתם על שינויי האקלים והמשאבים הטבעיים. ובאידיאל, כולנו צריכים לעשות זאת. אבל זה לא קורה. או משום שאין לנו את הידע כיצד להתמודד עם השינויים הללו, או שאיננו מוכנים לעזוב את אזור הנוחות שלנו, או שאנו עסוקים מדי בחיינו היומיומיים מכדי לעשות מאמצים עבור כל העולם בעוד כל השאר ממשיכים כרגיל. שינויים קטנים קלים יותר להטמעה בחיים עמוסים. אבל כיצד שינוי קטן ברמת הפרט ישפיע על קנה מידה עולמי? ובכן, זה כמו להצביע. קול אחד לא יעשה שינוי, אבל כאשר הרוב מצביעים אחד אחרי השני, התוצאות בקנה מידה גדול מתקבלות וזה משפיע על כל המדינה, או אפילו על כל העולם.

זה יכול להתחיל ביום ללא בשר בשבוע. עם שנה של תרגול, יום ללא בשר בשבוע יחסוך את פליטות הפחמן השוות לנסיעה של 560 ק"מ ברכב. כיבוי האורות או המזגן כאשר אינם בשימוש הוא מחווה פשוטה מאוד ויכול לעזור להפחית את צריכת האנרגיה שלנו וכך את פליטות הפחמן שלנו. החלפת פלסטיק חד-פעמי במוצרים רב-פעמיים יכולה להשפיע משמעותית בטווח הארוך. שימוש בתחבורה ציבורית בכל הזדמנות אפשרית מפחית את טביעת הפחמן שלנו, את התנועה ומשפר את איכות האוויר.

יש לנו אחריות להטמיע את השינויים הקטנים הללו באורח חיינו כאנשי מקצוע, כאזרחים וכתיירים.

תיירות בת קיימא

הסכם פריז קבע שיש לנסות להגביל את העלייה בטמפרטורה הממוצעת לא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס זה עשוי להצליח במידה ופליטות הפחמן הממוצעות לנפש יהיו עד 2 טון בשנה. בשנת 2020, טביעת הפחמן הממוצעת בארצות הברית הוערכה בכ-13 טון פליטת פחמן לנפש בשנה. בצרפת, היא הוערכה בכ-4 טון פליטת פחמן לנפש בשנה ובישראל בכ-6.3 טון לנפש בשנה. טיסת הלוך ושוב ניו יורק – תל אביב פולטת כ-1.5 טון לנפש לפחות, בהתחשב במטוס שמשתמש בדלק רגיל. זהו 75% מההמלצה של 2 טון בשנה. לפעמים נעשה שימוש בדלק תעופה בר קיימא (SAF) שנראה כחלופה טובה שצריכה להתפתח.

כשאנחנו בחופשה, במיוחד בחו"ל, אנו נוטים לצרוך יותר ולהזניח את הסביבה המקומית. יותר מזון נזרק, יותר מים וחשמל נצרכים. זה משפיע ישירות על פליטות הפחמן המקומיות ועל הכלכלה המעגלית. תיירות מפעילה לחץ לא רק על הסביבה המקומית אלא גם על אוכלוסיות מקומיות. קיימות כרוכה בכיבוד התרבות המקומית והאנשים גם כן.

בעוד שהתיירות מובילה לשינויי האקלים ולצריכת יתר של משאבים, שינויי האקלים וכלכלה לא מעגלית משפיעים גם על התיירות בחזרה. שכן, תיירים לא יטוסו למקומות בהם יש שריפות יער או שיטפונות טובעים ערים. כמו כן, תיירים לא יבקרו במקומות בהם חסר מזון או בהם הרים וחופים מלאים באשפה. זה משפיע ישירות על התיירות וכן גם על הפיתוח המקומי, ובנוסף גם יפעיל לחץ סביבתי גדול יותר על מקומות תיירות אחרים – עד שאף מקום לא יהיה טוב מספיק לבקר בו.

על כן, תיירות בת קיימא יכולה לשנות את הדרך בה אנו רואים את המקומות בהם אנו מבקרים. שכן אנו יכולים לחלוק את דרך ההתנהלות של התושבים המקומיים בתחבורה הציבורית. אנו מעריכים יותר את המזון המקומי. אנו מכבדים את הטבע, ולכן ייתכן שנהנה ממנו יותר.

קיימות בתל אביב

בישראל, קיימות יכולה להרגיש לפעמים כנושא חדש יחסית, לעומת אירופה. עם זאת, בתל אביב, העיר שלא נחה לעולם, ניתן למצוא שירותים ברי-קיימא רבים. מערכת התחבורה הציבורית מפותחת היטב עם קווי אוטובוס רבים, רכבות ואפילו קו רכבת קלה שנפתח באוגוסט 2023. יש מערכת אוטובוסים חינמית שמציעה העירייה בליל שישי ושבת, בזמן שכל שירותי התחבורה הציבורית סגורים לשבת. כמה מסעדות מציעות מנות טבעוניות 100%, ואחרות מציעות אפשרויות טבעוניות מעולות. חנויות יד שנייה ושווקים קלים גם הם למציאה. לגבי מחזור, ניתן למצוא הנחיות מפורטות באתר העירייה.

לשהות בת קיימא, מלון הסול הוא אפשרות מצוינת. זהו המלון היחיד בארץ שמוסמך כאתר מפתח ירוק. תקן מפתח ירוק מתמקד בשני תחומים מרכזיים עבור תעשיית תיירות בת קיימא: ניהול סביבתי וחינוך סביבתי. הוא חל על תשתיות תיירותיות כמו מלונות, מסעדות ואטרקציות שמתחייבות לקריטריונים מסוימים על מעורבות צוות, צריכת אנרגיה, ניהול פסולת, מידע לאורחים ועוד רבים. תקן המפתח הירוק מדריך מוסדות לעבר פרקטיקות ברות קיימא. האתרים המוסמכים עוברים ביקורות ואימות מצד שלישי כדי להבטיח את יישום הצעדים ברי הקיימא. תוכנית זו מנוהלת על ידי ארגון ללא מטרות רווח שנקרא קרן החינוך הסביבתי (FEE), אשר מנהלת תוכניות קיימות אחרות, כגון פרס הדגל הכחול לחופים. חוף מוכר כ"חוף דגל כחול" חייב לעמוד במספר קריטריונים הקשורים לסביבה, חינוך, בטיחות ונגישות. תל אביב כוללת כמה חופי דגל כחול, ביניהם חוף ירושלים הנמצא במרחק 10 דקות הליכה ממלון הסול.

קיימות נגישה לכל אחד ובכל רמה. זהו אורח חיים לאמץ צעד אחר צעד, וכולנו צריכים להתחיל את המסע שלנו לקיימות עכשיו. עדיף שכולנו ניקח חלק. הצטרפו למאמץ: סביבה נקייה למוח נקי ליהנות מהחופשה שלכם.